פישינג: האימייל שנראה כמו משרד האוצר או הבנק שלך

איך זה עובד, צעד אחר צעד

1. הפיתיון. פחד (תפיסה, שכפול ביזום, קנס) או פרס (החזר מהאוצר).
2. השולח המצויר. קרא את הכתובת המלאה: tax-agency.net זה לא mail.aeat.es. caixabanc-secure.net זה לא הבנק.
3. הקישור. No va a sede.agenciatributaria.gob.es. Va a una web clonada que pide Cl@ve, tarjeta o el SMS de 6 dígitos.
4. המערכה השנייה. עם המפתח הזה הם מרוקנים את החשבון או מתקינים את AnyDesk "כדי לעזור לך."

האוצר אינו מחייב בביזום או בקריפטו. הבנק לא מבקש ממך את ה-SMS החתימה במייל. המשטרה לא פותחת קובץ בצירוף PDF.

מה לצפות תוך 10 שניות

• האם התחום בדיוק זה של הרשימה הרשמית?
• מבקשים ממך קוד שזה עתה הגיע לנייד שלך? נתקו את המייל. הקוד הזה הוא המפתח.
• האם יש עומס של 24 שעות? זה התסריט. ה-AEAT באמת מזהיר במטה ועל הנייר, לא עם כפתור אדום.

אם כבר עקצת

• Otro aparato: cambia claves del banco, del correo y de Cl@ve.
• 900 עבור הפלסטיק, לא זה עבור ההודעה. 017. תלונה.

שמונה שאלות לפני הקיצוץ

1. ציפית לשיחה הזו, למייל או ל-SMS? אם לא, יכול להיות שזה פיתיון.
2. אתה יודע למי זה שייך, באמת? אם אינך יכול לאשר זאת דרך ערוץ אחר, עצור.
3. אתה יכול לבדוק את השולח עכשיו? כתובת מלאה, לא השם הצבוע. גם זיהוי המתקשר מזויף.
4. האם הקישור עובר לאתר שאתה מזהה? לְרַחֵף; אל תלחץ.
5. יש לזה קובץ מצורף? אל תפתח אותו אם לא ביקשת את זה.
6. האם הוא מבקש כסף, סיסמאות או נתונים? ישות רצינית לא שואלת אותך קודם דרך הערוץ הזה.
7. האם יש טעויות מוזרות או נימה שאינה שלך?
8. הם ממהרים אותך? הבלאגן הוא התסריט.

דיוג בחנית משתמש בשם שלך, באימייל שלך ולפעמים בעמדה שלך: הם הסתכלו על LinkedIn. לא דואר המוני. המחווה זהה: אתה פותח את האפליקציה הרגילה.

היזהרו ממודעות או באנרים של גוגל שמכפילים מותגים ודומיינים מוזרים כגון brand.co.com. אתה כותב את הכתובת או פותח את האפליקציה המותקנת.